השקעה בין מחזורי המכונה הכלכלית (טיוטה)
חיבור זה בכתיבה, ועוד וישתנה.
לעדכונים:
Thank you! Your submission has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.
מבוא
בחיבורים הקודמים, "משברי חוב טיפוסיים" ו-"שינויים בסדר העולמי", ניסינו לתמצת את התבנית הטיפוסית לשינויים בסדר העולמי, שבבסיסה מחזור החוב הארוך.
בתקופות כאלו, אי-יציבות כלכלית מצטברת, רמת החוב היא לא ברת קיימא, יחד עם סיכויים מוגברים למשברים כלכליים.
בחיבור השלישי הראינו למה ריי דאליו ממליץ להשקיע בין היתר בזהב, על ידי כך שהסברנו את היסטוריית הכסף והזהב.
יחד עם זאת, בחיבור השלישי הראינו את ביטקוין כפתרון טכנולוגי המגשר על החסרונות של זהב, כנכס קשיח, וכפתרון פוטנציאלי לבעיית מחזורי החוב.
בחיבור זה נראה את גודל מחלקות הנכסים השונות, חוב, נדל"ן, מניות, סחורות ועוד, על מנת להבין את גודל כח הקניה, הנוטה לזוז ולעבור בין מחלקות נכסים שונות בין מחזורי חוב ארוכים.
נתונים אלו יעזרו לנו להבין את הפונציאל הטמון בביטקוין.
נראה גם קונספטים שיעזרו בחשיבה על הדרך בה אנחנו רוצים לשלב את ביטקוין כחלק מההשקעות שלנו.
אכן ניתן לראות את כמות החוב הלאומי ביחס לתוצר, בכלכלת ארצות הברית, הרזרבה העולמית, במדד הנקרא "יחס בין החוב הלאומי לתוצר":
אנחנו רואים שאנחנו נמצאים בטריטוריה שאכן מופיעה אחת למאה, כפי שמתואר בתבנית של דליו המבוססת על משברים קודמים.
מדובר ב-50 שנים של החלטות, מאז ניתוק גיבוי הדולר לזהב ב-1971 על ידי נשיא ארצות הברית, ריצ'רד ניקסון, שם הדולר הפך להיות מטבע "פיאט" ולא מטבע המגובה בנכס "קשיח".
החלטה זו, עם עוד שנים של השתלשלות האירועים, הביאו אותנו להיום, כמות חוב ביחס לתוצר בשיעור של כ- 138% בזמן שאני כותב.
את החלטות אלה אי אפשר לבטל ברגע, וכעט יש עלינו להתמודד איתן.
ניתן לראות את הקפיצות הגדולות בכמות החוב תוך כדי משברי החוב הקצרים בשנים 2000, 2008 ו-2020, כפי שהסברנו בחיבורים הקודמים.
כמה חוב יש בעולם
בנוסף לחוב הלאומי של ארצות הברית, קיים חוב רב גם במוסדות פיננסיים שונים בעולם, כמו סך כל החוב הלאומי של כל מדינה, סך החוב של חברות ציבוריות ופרטיות בכל העולם, חוב של אנשים פרטיים ועוד, המהווה לסכום הקרוב ל-350 טריליון דולר.
קיימות גם עוד התחייבויות מצד ממשלות הלא נחשבים כחוב אך אלה גם התחייבויות כספיות, כמו פנסיות, בריאות וכו.
נראה שכמות החוב ממשבר למשבר רק צומחת ולא ההפך, ניתן לראות זאת לדוגמא, מהמשבר ב- 2008, להיום, בגרף הבא:
מקור: www.spglobal.com
כפי שהסברנו בחיבורים קודמים, חוסר היכולת לשלם את החוב נקראת ספירלת חוב וב"ספירלת חוב", או בסוף מחזור החוב הארוך, מתעוררת אינפלציה, כאשר ממשלות מבצעות מדיניות מוניטרית הרחבתית(QE) במטרה להניע את הכלכלה ולנהל את החוב המצטבר.
האינפלציה משנה את ערך הכסף, ומורידה את כח הקניה של המשתתפים בכלכלה.
אינפלציה כמו שהסברנו, היא בעצם עליית מחירים, היא יכולה להופיע משלוש סיבות עיקריות ולפני שנסביר איך מתמודדים איתה, נאפיין את הסיבות העיקריות לאינפלציה:
1. ממשלות מרחיבות את כמות המטבע, זאת על מנת לנהל את החוב, ולהגדיל את יכולת ההוצאות של הממשלה מעבר למה שגייסה כמיסים. כתוצאה מכך, יותר מטבע רודף אחרי שירותים.
2. מערכת המבוססת על בנקאות ברזרבה חלקית או fractional reserve (עצם קיומה של המערכת). מערכת המבוססת על בנקאות ברזרבה חלקית או fractional reserve, היא אותה מערכת בה ניתן לקחת הלוואות מהבנק, כאשר הבנק לא מלווה כסף שהחזיק בעצמו כרזרבה, אלא הכסף הזה הוא גם כסף חדש הנוצר מאוויר. כאשר נוצר הכסף החדש, הוא מוסיף לכמות הכסף הכללית הנמצאת בסירקולציה, וכך המערכת גורמת לזה שבמהות שלה, תמיד יותר כסף ירדוף אחרי שירותים ומוצרים.
3. פגיעה בתהליך הבאת הסחורה אל השוק, לדוגמא כמו שקרה בתקופת הקורונה, עם הסגרים, או לדוגמא עם חסמי סחר כרגולציה בין מדינות.
מכיוון שאינפלציה היא הקבוע, ואנחנו נמצאים במחזור הארוך בשלב בו אינפלציה היא גבוהה יותר במונחים היסטוריים, נרצה לתכנן את ההשקעות שלנו בהתאם.
מניות ונדל"ן בתקופות בהן האינפלציה היא גבוהה
ריי דאליו, בין יתר המלצותיו, ממליץ להשקיע בתקופות אלה בנכסים כמו מניות, סחורות וזהב. הוא ממליץ להשקיע במניות מכיוון שהשקעה באפיק זה אומר להשקיע ישירות בפרודוקטיביות, שציינו שהיא ממשיכה להתקיים גם בזמן משברים.
בתקופות משברים, הצרכים הבסיסיים של בני האדם לא משתנים. אנחנו עדיין אוכלים, צורכים אנרגיה, מטיילים ועובדים, ולכן השקעה במניות, שהיא השקעה בפרודוקטיביות עדיין רלוונטית.
אך יש צורך מתעורר לשים לב לתמחור של מניות, שיכול להיות בתקופות אלה גבוה מידי.
כלל המשתתפים בכלכלה מחפשים יעד לכסף שלהם שהוא לא מזומן או תחליפי מזומן והתחייבויות למזומן כמו אג"ח, ולכן בתקופות אלה אנחנו יכולים למצוא שאפיקי השקעה כמו מניות ונדל"ן מתומחרים גבוה מידי במונחים היסטוריים, מה שיכול להראות סביר במשך כמה שנים, אך יבחן במשבר או בקריסה הכלכלית הבאה.
זה מצב לגיטימי כי כולם משקיעים במה שהם מכירים או מה שהם רגילים אליו, ולכן נכסי השקעה אלה יכולים להיות מתומחרים גבוה מדי.
על מנת להדגים שמניות אכן מתומחרות בצורה יקרה מידי, נשתמש בדרך תמחור המלומדת בשיטת ההשקעות "השקעות ערך", שצוינה לראשונה על ידי פרופסור בנג'מין גראהם מאוניברסיטת קולומביה בשנת 1928.
אולי לא שמעתם על בנג'מין גראהם אבל על תלמיד שלו ולאחר מכן עובד שלו, בודאי שמעתם, וורן באפט.
אחת השיטות המלומדות כדי לתמחר חברה, היא השימוש ביחס בין המחיר של המניה לגודל הכנסות נטו של החברה.
נניח לדוגמא, מסעדה אשר מרוויחה 100,000 שקלים בשנה.
מסעדה זו עומדת למכירה, ונשאלת השאלה, באיזה סכום הגיוני לקונה ולמוכר יהיה כדאי לבצע את העסקה.
סכום זה לא יהיה 100,000 שקלים כיוון שהמסעדה הוכיחה את עצמה ככזו שיצרה לעצמה שם, יחד עם זאת שיש לה סועדים קבועים וסביר להניח שהמסעדה תמשיך לייצר 100,000 שקלים בשנה.
גם לא יהיה סביר שהיא תימכר ב-1,000,000 שקלים כיוון שזה יותר מידי סיכון לקונה, שעלול לא להחזיר את השקעתו בגלל כל מיני סיכונים.
מחיר סביר יהיה כזה שמייצר לקונה רמת סיכון סבירה עם סיכוי להחזיר את השקעתו בזמן סביר, ולמוכר כדאית על עבודתו במשך השנים כדי לפתח את הצלחתה של המסעדה, סכום דומה ל-300,000 שקלים, או במילים אחרות יחס של פי 3 על ההכנסות נטו, כך שלקונה יקח 3 שנים להחזיר את השקעתו.
יחס בין המחיר להכנסות, מתכוון בעצם לזמן בו יקח למשקיע להחזיר את השקעתו.
יחס זה קיים גם בשוק החברות הציבוריות, שהן יותר גדולות בדרך כלל מעסקים אשר הם לא ציבוריים, והאופרציה שלהם מגובה ברגולציה, המחביית את החברה לעמוד בתנאים מסוימים שיעזרו בהגנה על משקיעים.
קיים יחס ממוצע היסטורי בשוק החברות הציבוריות האמריקאי שהוא השוק המפותח ביותר בעולם והוא מראה על ממוצע של 15 שנים.
בנוסף לכך בנג'מין גראהם מראה, שהשקעה טובה תהיה כזו שברגע הקניה, תעשה במחיר שבו היחס בין המחיר להכנסות נמוך מ- 15, או מחיר הנמוך מהיחס הממוצע של סקטור מסוים.
בכל סקטור יש יחס החזר השקעה שונה. כמובן נתונים אלה הם יבשים מאוד אבל הם כלל אצבע טוב היכול להראות על התנהגות מסוימת.
אנחנו יכולים לראות בגרף הבא את יחס זה עולה משמעותית משנת 1971.
יחס זה גודל משמעותית בהתפתחותה של בועה, ויורד משמעותית במשברים כלכליים כמו בשנים 2000, 2008 ו- 2021. נראה שהיום בזמן הכתיבה עדיין לא חווינו ירידות דומות למשברים קודמים.
בתקופות משברים, הצרכים הבסיסיים של בני האדם לא משתנים. אנחנו עדיין אוכלים, צורכים אנרגיה, מטיילים ועובדים, ולכן השקעה במניות, שהיא השקעה בפרודוקטיביות עדיין רלוונטית.
אך יש צורך מתעורר לשים לב לתמחור של מניות, שיכול להיות בתקופות אלה גבוה מידי.
כלל המשתתפים בכלכלה מחפשים יעד לכסף שלהם שהוא לא מזומן או תחליפי מזומן והתחייבויות למזומן כמו אג"ח, ולכן בתקופות אלה אנחנו יכולים למצוא שאפיקי השקעה כמו מניות ונדל"ן מתומחרים גבוה מידי במונחים היסטוריים, מה שיכול להראות סביר במשך כמה שנים, אך יבחן במשבר או בקריסה הכלכלית הבאה.
זה מצב לגיטימי כי כולם משקיעים במה שהם מכירים או מה שהם רגילים אליו, ולכן נכסי השקעה אלה יכולים להיות מתומחרים גבוה מדי.
על מנת להדגים שמניות אכן מתומחרות בצורה יקרה מידי, נשתמש בדרך תמחור המלומדת בשיטת ההשקעות "השקעות ערך", שצוינה לראשונה על ידי פרופסור בנג'מין גראהם מאוניברסיטת קולומביה בשנת 1928.
אולי לא שמעתם על בנג'מין גראהם אבל על תלמיד שלו ולאחר מכן עובד שלו, בודאי שמעתם, וורן באפט.
אחת השיטות המלומדות כדי לתמחר חברה, היא השימוש ביחס בין המחיר של המניה לגודל הכנסות נטו של החברה.
נניח לדוגמא, מסעדה אשר מרוויחה 100,000 שקלים בשנה.
מסעדה זו עומדת למכירה, ונשאלת השאלה, באיזה סכום הגיוני לקונה ולמוכר יהיה כדאי לבצע את העסקה.
סכום זה לא יהיה 100,000 שקלים כיוון שהמסעדה הוכיחה את עצמה ככזו שיצרה לעצמה שם, יחד עם זאת שיש לה סועדים קבועים וסביר להניח שהמסעדה תמשיך לייצר 100,000 שקלים בשנה.
גם לא יהיה סביר שהיא תימכר ב-1,000,000 שקלים כיוון שזה יותר מידי סיכון לקונה, שעלול לא להחזיר את השקעתו בגלל כל מיני סיכונים.
מחיר סביר יהיה כזה שמייצר לקונה רמת סיכון סבירה עם סיכוי להחזיר את השקעתו בזמן סביר, ולמוכר כדאית על עבודתו במשך השנים כדי לפתח את הצלחתה של המסעדה, סכום דומה ל-300,000 שקלים, או במילים אחרות יחס של פי 3 על ההכנסות נטו, כך שלקונה יקח 3 שנים להחזיר את השקעתו.
יחס בין המחיר להכנסות, מתכוון בעצם לזמן בו יקח למשקיע להחזיר את השקעתו.
יחס זה קיים גם בשוק החברות הציבוריות, שהן יותר גדולות בדרך כלל מעסקים אשר הם לא ציבוריים, והאופרציה שלהם מגובה ברגולציה, המחביית את החברה לעמוד בתנאים מסוימים שיעזרו בהגנה על משקיעים.
קיים יחס ממוצע היסטורי בשוק החברות הציבוריות האמריקאי שהוא השוק המפותח ביותר בעולם והוא מראה על ממוצע של 15 שנים.
בנוסף לכך בנג'מין גראהם מראה, שהשקעה טובה תהיה כזו שברגע הקניה, תעשה במחיר שבו היחס בין המחיר להכנסות נמוך מ- 15, או מחיר הנמוך מהיחס הממוצע של סקטור מסוים.
בכל סקטור יש יחס החזר השקעה שונה. כמובן נתונים אלה הם יבשים מאוד אבל הם כלל אצבע טוב היכול להראות על התנהגות מסוימת.
אנחנו יכולים לראות בגרף הבא את יחס זה עולה משמעותית משנת 1971.
יחס זה גודל משמעותית בהתפתחותה של בועה, ויורד משמעותית במשברים כלכליים כמו בשנים 2000, 2008 ו- 2021. נראה שהיום בזמן הכתיבה עדיין לא חווינו ירידות דומות למשברים קודמים.
מקור: macrotrends.net
ניתן גם למדוד את מחיר הנדל"ן במונחים היסטוריים.
החישוב יהיה, לשאול כמה שנים של עבודה עם משכורת ממוצעת צריך על מנת לקנות נדל״ן במחיר הממוצע של השוק, כמובן מבלי להתייחס למקרי קצה.
ניתן לראות היום, בזמן שאני כותב, שמחירי הנדל"ן הממוצעים בארצות הברית הם שווי ערך ל-8 שנים של עבודה, כפול מהממוצע בדרך כלל של 4 שנים.
המחיר היום דומה לבועה שהתפתחה לקראת המשבר של 2008.
בישראל נראה שיחס זה עומד על 16 שנים.
מקור: longtermtrends
חשוב לזכור ששוק הנדל"ן תלוי במיוחד בשוק החוב.
בתקופות של משברים כלכליים, הריבית משתנה בתדירות גבוהה והיא עלולה להשפיע על משקיעים בתקופות אלה.
בנוסף לכך, על פי המידעים שחקרנו בחיבור השני, יש צורך מתעורר בהשקעות שהן לא מתואמות למיקום גאוגרפי אחד, מכיוון שבסוף המחזור הארוך, מדינות חוות משברים שהם נילווים למשבר החוב הארוך, כמו קונפליקטים בין אזרחים במדינה, קריסה של מוסדות, מלחמות ועוד. ולכן יש צורך גם להחזיק נכסים שהם ניידים ולא נייחים.
יש צורך רב בתשומת לב לסיכון המתעורר בתקופות אלה בהשקעה בנדל"ן.
***
סך שווקי המניות והנדל"ן בעולם הם לערך 100 טריליון דולר, ו-300 טריליון דולר בהתאמה.
***
סך שווקי המניות והנדל"ן בעולם הם לערך 100 טריליון דולר, ו-300 טריליון דולר בהתאמה.
***
בתקופות אלה, לאחר הדפסות כסף משמעותיות כמו שקרה ב-2000 וב-2008 נראה שזהב ביצע טוב יותר מאשר מניות ונדל״ן, בשנים שלאחר הדפסת כסף בעקבות משבר החוב. לא קרה לאחר 2020.
דיאגרמה - להראות איך זהב ביצע טוב יותר
אך נראה שזה לא קרה אחרי 2020, ויש תאוריה לכך(ביטקוין)
איך זהב הגיע להיות הנכס המועדף במשברים כלכליים
לפני הזהב, אנחנו יכולים לראות שימוש בסחורות רבות אחרות ככסף. לדוגמא צדפות מהים הקרואות Cowrie shells, או חרוזים ואבנים או אפילו סלעים ענקיים בצורת מטבע גדול כפי שניתן לראות בתמונות הבאות:
צולמו על ידי במוזיאון הבריטי בלונדון
הסחורות הללו שימשו ככסף במהלך ההיסטוריה, אך לא שרדו עד היום כשווי ערך, כמו זהב.
הסיבה לכך, היא שלזהב יש תכונות שונות מסחורות ומתכות אחרות.
כפי שהסברנו, זהב הוא עמיד ומוגבל.
הוא גם מאוד צפוף, כך שחתיכה עם נפח קטן מאוד של זהב, מחזיקה בתוכה הרבה מאוד ערך, שניתן לנייד, ניתן לראות זאת בתמונות הבאות:
הסיבה לכך, היא שלזהב יש תכונות שונות מסחורות ומתכות אחרות.
כפי שהסברנו, זהב הוא עמיד ומוגבל.
הוא גם מאוד צפוף, כך שחתיכה עם נפח קטן מאוד של זהב, מחזיקה בתוכה הרבה מאוד ערך, שניתן לנייד, ניתן לראות זאת בתמונות הבאות:
צולמו על ידי ובת הזוג שלי בהתאמה, במוזיאון הבנק המרכזי של אנגליה
מימין היד שלי ביחס לקילו זהב (היום-52,000$), ומשמאל אני מחזיק 13 קילו זהב (היום-828,000$)
מימין היד שלי ביחס לקילו זהב (היום-52,000$), ומשמאל אני מחזיק 13 קילו זהב (היום-828,000$)
***
סך שוק הזהב בעולם מהווה לערך 12 טריליון דולר. עד כה מיפינו ארבע מחלקות נכסים: חוב, מניות, נדל״ן וזהב
***
סך שוק הזהב בעולם מהווה לערך 12 טריליון דולר. עד כה מיפינו ארבע מחלקות נכסים: חוב, מניות, נדל״ן וזהב
***
סיכום מחלקות הנכסים:
- נדל"ן: 300 טריליון דולר.
- חוב: 350 טריליון דולר.
- מניות: 100 טריליון דולר.
- מזומן: 100 טריליון דולר.
- זהב: 12 טריליון דולר.
- ביטקוין: 0.5 טריליון דולר.
לאחר שהצגנו את מחלקות הנכסים השונות נוכל לנסות להבין את הדינמיקה ביניהם ולהחליט איך אנחנו ממקמים את עצמנו בתקופה זו.
ניתן לראות היום שהמשתתפים בכלכלה לרוב מאחסנים עודף כלכלי בנדל"ן, חוב, מזומן וזהב, או סך שוק של ~800 טריליון דולר, או לערך 80% מההון בעולם.
רק כ-10% או 100 טריליון דולר מההון בעולם נמצא במניות שהן בעצם פרודוקטיביות ולא חיסכון, זו פסיכולוגיה הגיונית אם תחשבו על כך, לרוב אדם ירצה לשמור את מה שיש לו בצורה סולידית, ויהיה מוכן לסכן 10% מהונו בהתפתחות.
משבר החוב בטווח הארוך המעורר פיחות בערך המטבע, בראש ובראשונה מתמרץ כלכלית את המחזיקים במוצרי חוב ומזומן למכור אותם ולחפש אפיק השקעה אחר, שיכול לשמור על כח הקניה של משקיעים וחוסכים.
מהסתכלות על ההיסטוריה, השווקים נוטים להתכוונן לאפשרויות הטובות ביותר לשמירה על ערך.
זהב היה פעם האפשרות הטובה ביותר לשמירה על ערך, אך הממשלות הפכו אותו לפחות פרקטי, בשל המרכוז והיחסים הגבוהים במיוחד, של הזהב הנסחר מול הזהב המאוחסן בפועל.
- חוב: 350 טריליון דולר.
- מניות: 100 טריליון דולר.
- מזומן: 100 טריליון דולר.
- זהב: 12 טריליון דולר.
- ביטקוין: 0.5 טריליון דולר.
לאחר שהצגנו את מחלקות הנכסים השונות נוכל לנסות להבין את הדינמיקה ביניהם ולהחליט איך אנחנו ממקמים את עצמנו בתקופה זו.
ניתן לראות היום שהמשתתפים בכלכלה לרוב מאחסנים עודף כלכלי בנדל"ן, חוב, מזומן וזהב, או סך שוק של ~800 טריליון דולר, או לערך 80% מההון בעולם.
רק כ-10% או 100 טריליון דולר מההון בעולם נמצא במניות שהן בעצם פרודוקטיביות ולא חיסכון, זו פסיכולוגיה הגיונית אם תחשבו על כך, לרוב אדם ירצה לשמור את מה שיש לו בצורה סולידית, ויהיה מוכן לסכן 10% מהונו בהתפתחות.
משבר החוב בטווח הארוך המעורר פיחות בערך המטבע, בראש ובראשונה מתמרץ כלכלית את המחזיקים במוצרי חוב ומזומן למכור אותם ולחפש אפיק השקעה אחר, שיכול לשמור על כח הקניה של משקיעים וחוסכים.
מהסתכלות על ההיסטוריה, השווקים נוטים להתכוונן לאפשרויות הטובות ביותר לשמירה על ערך.
זהב היה פעם האפשרות הטובה ביותר לשמירה על ערך, אך הממשלות הפכו אותו לפחות פרקטי, בשל המרכוז והיחסים הגבוהים במיוחד, של הזהב הנסחר מול הזהב המאוחסן בפועל.
המעבר מזהב למטבע פיאט
המעבר מתקן הזהב למטבע פיאט, הוא שינוי משמעותי בנוף הכלכלי העולמי.
מטבעות הפיאט, המונפקים על ידי הממשלה, העניקו לבנקים המרכזיים שליטה גדולה יותר במדיניות המוניטרית.
מספר מאפיינים של הזהב תרמו למעבר זה, כמו:
אחסון פיזי ואבטחה: הטבע הפיזי של זהב, בו נפח קטן הוא בעל ערך כלכלי גדול, דורש אחסון בטוח והגנה מפני גניבה או אובדן. דרישה זו מובילה לעיתים קרובות לאחסון ממורכז של הזהב, דבר הגורם לו להיות פגיע מפני גניבה.
אי-יעילות בעסקאות: הטבע הפיזי של זהב גורם גם לקושי בביצוע עסקאות איתו, במיוחד במרחקים ארוכים ובין מדינות. כדי להתגבר על מגבלה זו, הזהב מיוצג לעתים קרובות, בצורת תעודות נייר, במקום להעביר אותו פיזית.
סיבות אלה גרמו לזהב להתמרכז ולהסחר בעזרת תעודות נייר ולא בעזרת הזהב עצמו. כך, עם הזמן הממשלה לקחה בעלות על הרגולציה באחסון זהב וביצירת הכסף. כסף זה המונפק על ידי הממשלה נקרא כסף "פיאט".
יצירת חוב: כאשר עסקאות עם זהב מתבצעות דרך מתווכים, בעזרת תעודות הנייר, מתעוררת האפשרות ליצירת חוב. כאשר הזהב נסחר בצורת תעודות נייר או מניות, נהיה אפשרי להנפיק יותר תעודות או מניות מאשר יש זהב אמיתי בכספות, ובכך לייצר בפועל חוב, או "הדפסת זהב". המעשה הזה יכול לפגוע במוגבלות וביציבות שהפכו את הזהב לצורת כסף קשיח יעיל.
מטבעות הפיאט, המונפקים על ידי הממשלה, העניקו לבנקים המרכזיים שליטה גדולה יותר במדיניות המוניטרית.
מספר מאפיינים של הזהב תרמו למעבר זה, כמו:
אחסון פיזי ואבטחה: הטבע הפיזי של זהב, בו נפח קטן הוא בעל ערך כלכלי גדול, דורש אחסון בטוח והגנה מפני גניבה או אובדן. דרישה זו מובילה לעיתים קרובות לאחסון ממורכז של הזהב, דבר הגורם לו להיות פגיע מפני גניבה.
אי-יעילות בעסקאות: הטבע הפיזי של זהב גורם גם לקושי בביצוע עסקאות איתו, במיוחד במרחקים ארוכים ובין מדינות. כדי להתגבר על מגבלה זו, הזהב מיוצג לעתים קרובות, בצורת תעודות נייר, במקום להעביר אותו פיזית.
סיבות אלה גרמו לזהב להתמרכז ולהסחר בעזרת תעודות נייר ולא בעזרת הזהב עצמו. כך, עם הזמן הממשלה לקחה בעלות על הרגולציה באחסון זהב וביצירת הכסף. כסף זה המונפק על ידי הממשלה נקרא כסף "פיאט".
יצירת חוב: כאשר עסקאות עם זהב מתבצעות דרך מתווכים, בעזרת תעודות הנייר, מתעוררת האפשרות ליצירת חוב. כאשר הזהב נסחר בצורת תעודות נייר או מניות, נהיה אפשרי להנפיק יותר תעודות או מניות מאשר יש זהב אמיתי בכספות, ובכך לייצר בפועל חוב, או "הדפסת זהב". המעשה הזה יכול לפגוע במוגבלות וביציבות שהפכו את הזהב לצורת כסף קשיח יעיל.
מסקנה:
כמו שאנחנו כבר יודעים, כלכלת חוב יוצרת מחזורי חוב, ולכן בזמן שכלכלת הפיאט המבוססת חוב נכשלת, משתתפים בכלכלה שואפים בכל כוחם לחזור לנכס קשיח כמו זהב, שמאמינים שיש לו ערך טמון וטבעי. ולכן ריי דאליו, ממליץ גם לפזר את התיק, ולהשקיע בנכס כמו זהב.
כמו שאנחנו כבר יודעים, כלכלת חוב יוצרת מחזורי חוב, ולכן בזמן שכלכלת הפיאט המבוססת חוב נכשלת, משתתפים בכלכלה שואפים בכל כוחם לחזור לנכס קשיח כמו זהב, שמאמינים שיש לו ערך טמון וטבעי. ולכן ריי דאליו, ממליץ גם לפזר את התיק, ולהשקיע בנכס כמו זהב.
פתרון למגבלותיו של הזהב
ביטקוין הופיע כפתרון אפשרי למגבלות הזהב, בכלכלה מבוססת טכנולוגיה בקנה מידה גדול, ולכן הגיוני לגזור מכך, שהיום בסוף המחזור הארוך, הון כלכלי יעבור לביטקוין, שהוא עילאי על זהב בפתירת בעיית החוב.
תכונות הביטקוין
עמידות: ביטקוין עמיד מאוד, שכן הוא קיים בצורה דיגיטלית ואינו נתון לבלאי או שחיקה פיזית. עמידות זו מבטיחה את יכולתו לשמר את שלמותו כצורת מטבע לאורך זמן.
מוגבלות: לביטקוין יש מלאי קבוע של 21 מיליון מטבעות, מה שמבטיח שהוא יישאר מוגבל ועמיד בפני אינפלציה. מוגבלות זו, בשילוב עם עמידותו, עוזרים לשמור על ערכו לאורך זמן והופכים אותו לאמצעי אחסון ערך אטרקטיבי.
אלה לבד הופכים אותו למטבע קשיח, ואלטרנטיבה לזהב. אך עוד תכונות גורמות לו להיות לא רק הנכס הקשיח ביותר אלא גם כסף יעיל ביותר.
פיזור: בניגוד לזהב או מטבעות פיאט, שיכולים להיות מרוכזים ונשלטים על ידי ממשלות או גורמים עצומים אחרים, ביטקוין הוא מטבע הפועל על רשת מבוזרת. הוא לא נשלט על ידי גורם מנהל, והוא מופעל באופן "התנדבותי" ומתקיים על רשת עולמית של מחשבים. פיזור זה בניהול הרשת מבטיח שלא ניתן לשלוט במלאי או בערך של ביטקוין. תכונות אלו, מוגדרות מראש והוכחו כבלתי ניתנות לשינוי.
חלוקה: ביטקוין ניתן לחלוקה במידה גבוהה, כאשר כל מטבע ניתן לחלוקה ל-100 מיליון יחידות קטנות יותר הנקראות סאטושי או סאט(כמו סנט). חלוקה זו מאפשרת עסקאות מדויקות וגמישות, המתאימות לצרכים המגוונים של המשתתפים בשוק.
ניידות: כמטבע דיגיטלי, ביטקוין נייד במידה רבה וניתן להעביר אותו בקלות מעבר לגבולות ובין אנשים עם חיכוך מינימלי. מאפיין זה מאפשר עסקאות גלובליות בקלות, ומעודד צמיחה ופיתוח כלכלי.
מוגבלות: לביטקוין יש מלאי קבוע של 21 מיליון מטבעות, מה שמבטיח שהוא יישאר מוגבל ועמיד בפני אינפלציה. מוגבלות זו, בשילוב עם עמידותו, עוזרים לשמור על ערכו לאורך זמן והופכים אותו לאמצעי אחסון ערך אטרקטיבי.
אלה לבד הופכים אותו למטבע קשיח, ואלטרנטיבה לזהב. אך עוד תכונות גורמות לו להיות לא רק הנכס הקשיח ביותר אלא גם כסף יעיל ביותר.
פיזור: בניגוד לזהב או מטבעות פיאט, שיכולים להיות מרוכזים ונשלטים על ידי ממשלות או גורמים עצומים אחרים, ביטקוין הוא מטבע הפועל על רשת מבוזרת. הוא לא נשלט על ידי גורם מנהל, והוא מופעל באופן "התנדבותי" ומתקיים על רשת עולמית של מחשבים. פיזור זה בניהול הרשת מבטיח שלא ניתן לשלוט במלאי או בערך של ביטקוין. תכונות אלו, מוגדרות מראש והוכחו כבלתי ניתנות לשינוי.
חלוקה: ביטקוין ניתן לחלוקה במידה גבוהה, כאשר כל מטבע ניתן לחלוקה ל-100 מיליון יחידות קטנות יותר הנקראות סאטושי או סאט(כמו סנט). חלוקה זו מאפשרת עסקאות מדויקות וגמישות, המתאימות לצרכים המגוונים של המשתתפים בשוק.
ניידות: כמטבע דיגיטלי, ביטקוין נייד במידה רבה וניתן להעביר אותו בקלות מעבר לגבולות ובין אנשים עם חיכוך מינימלי. מאפיין זה מאפשר עסקאות גלובליות בקלות, ומעודד צמיחה ופיתוח כלכלי.
ביטקוין כנכס הקשיח הבא
זהב הוא הסחורה המוגבלת ביותר במלאי. כדי לחשב את מוגבלות הסחורה, נשתמש ביחס בין - כמות הזהב שכבר יש בשוק, לבין הזהב החדש שיוצא אל השוק כל שנה בכריית זהב. או מלאי חלקי תזרים חדש.
כתוצאה מכך, ככל שהיחס גדול יותר, זאת אומרת שהסחורה מוגבלת או נדירה יותר. יחס זה הוא הגבוה ביותר עבור זהב מבין כל המתכות ומבין כל הסחורות. יחס המלאי לזרימה מוכר כמונח - ״Stock to Flow״.
מערכת התמריצים של ביטקוין הונדסה להיות דומה לזו של זהב בכך שיש צורך בהוצאת אנרגיה על מנת לייצר ביטקוין חדשים. מנגנון זה גורם לכך שהביטקוין יהיה מוגבל ונדיר בדומה לזהב. מנגנון הנפקת הביטקוין(כרייה) הונדס מראש כך שעם הזמן, פחות ביטקוין ניתנים כתגמול לכורים, עד שבסופו של דבר התגמול יסתיים כאשר יהיו 21 מיליון מטבעות בלבד. היום כבר הונפקו מעל 19 מיליון מטבעות.
חישוב המלאי לזרימה (S2F - Stock to Flow), הוא מונח מרכזי בהבנת הסיבה שביטקוין עשוי להפוך למטבע הקשיח הבא. בקרוב לביטקוין יהיה יחס מלאי לזרימה, גבוה יותר משל זהב ושל נדל״ן(קצב בנית הנדל״ן האיטי המשפיע על שימור ו"עליית" המחיר).
ניקח דוגמא מהעולם האמיתי על אימוצו של ביטקוין כנכס רזרבי. בעמוד הטוויטר של מייקל סיילור, יושב ראש הדירקטוריון של החברה הציבורית Microstrategy, שאימצה את ביטקוין בתור נכס הרזרבה שלה ב-2020, ניתן לראות את הגרף הבא, המתאר את הצלחתם של מחלקות נכסים שונות, מאז שהחברה אימצה את ביטקוין באוגוסט 2020:
כתוצאה מכך, ככל שהיחס גדול יותר, זאת אומרת שהסחורה מוגבלת או נדירה יותר. יחס זה הוא הגבוה ביותר עבור זהב מבין כל המתכות ומבין כל הסחורות. יחס המלאי לזרימה מוכר כמונח - ״Stock to Flow״.
מערכת התמריצים של ביטקוין הונדסה להיות דומה לזו של זהב בכך שיש צורך בהוצאת אנרגיה על מנת לייצר ביטקוין חדשים. מנגנון זה גורם לכך שהביטקוין יהיה מוגבל ונדיר בדומה לזהב. מנגנון הנפקת הביטקוין(כרייה) הונדס מראש כך שעם הזמן, פחות ביטקוין ניתנים כתגמול לכורים, עד שבסופו של דבר התגמול יסתיים כאשר יהיו 21 מיליון מטבעות בלבד. היום כבר הונפקו מעל 19 מיליון מטבעות.
חישוב המלאי לזרימה (S2F - Stock to Flow), הוא מונח מרכזי בהבנת הסיבה שביטקוין עשוי להפוך למטבע הקשיח הבא. בקרוב לביטקוין יהיה יחס מלאי לזרימה, גבוה יותר משל זהב ושל נדל״ן(קצב בנית הנדל״ן האיטי המשפיע על שימור ו"עליית" המחיר).
ניקח דוגמא מהעולם האמיתי על אימוצו של ביטקוין כנכס רזרבי. בעמוד הטוויטר של מייקל סיילור, יושב ראש הדירקטוריון של החברה הציבורית Microstrategy, שאימצה את ביטקוין בתור נכס הרזרבה שלה ב-2020, ניתן לראות את הגרף הבא, המתאר את הצלחתם של מחלקות נכסים שונות, מאז שהחברה אימצה את ביטקוין באוגוסט 2020:
כמו Microstrategy, עוד משתתפים בכלכלות שונות, משקיעים פרטיים, מוסדות, חברות ומדינות אימצו את ביטקוין כנכס הרזרבי שלהם.
עם זאת, ביטקוין הוא נכס חדש באופק וכדאי למשקיעים וחוסכים ללמוד את היסודות של הנכס, השימושים והפיתוחים שלו שהם לא כל כך מוכרים כמו מחלקות הנכסים השונות.
