החוקר המוערך האננונימי, המכונה "planb", מעריך כי התנהגות המחיר של ביטקוין היא אינה מקרית, ובחיבורים ננסה להסביר את היכולת לייצר כזה מודל מבוסס מידע, הצופה את המחיר של ביטקוין בעתיד. 

אפשר לחלק את המצאת הביטקוין לשני השקפות בהן ניתן לשפוט את טיב ההמצאה "ביטקוין", ביחס לבעיות שההמצאה באה לפתור:

1. השקפה כלכלית.
2. השקפה מוסרית. 

המטרה של האתר והחיבורים היא להציג את עליונות אפיק ההשקעה "ביטקוין", או ההשקפה הכלכלית, אל מול הזדמנויות אחרות.

ההשקפה הכלכלית והפרטים הטכנים של ביטקוין יחד, דרושים כדי להבין את הצורך הכרוך בקנייה ואחזקת ביטקוין.

הקונספטים הכלכליים המוצגים בחיבורים, יעזרו גם להבין את החלק המוסרי בהמצאת הביטקוין, לעומת האלטרנטיבות, אשר אותן הוא בא להחליף.
‍‍
במה אנחנו רגילים להשקיע
‍אנחנו משקיעים את רוב ההון שלנו בדרך כלל בנכס בו אנחנו גרים, וכך גם כאשר יש לנו רזרבה של כסף, אנחנו לרוב נקנה נכס שני ושלישי וכן הלאה.

יחד עם זאת, ההשקעה הגדולה ההבאה שנעשה, היא ככל הנראה באגרות חוב ממשלתיות, דרך הפנסיה, הביטוח, קרן ההשתלמות או אפילו בחשבון ההשקעות. 

שני אלו הם השווקים הגדולים בעולם, נדל״ן ונכסי חוב.

כאשר אנחנו משקיעים, אנחנו עושים זאת מכיוון שקיימת ידיעה כללית שערך הכסף שלנו יורד, ולכן אנחנו צריכים למקם את המזומן בנכס אחר. 

אכן, ברוב שנות חיינו ראינו את נכסי הנדל״ן והחוב עולים אל מול המטבעות המוכרים לנו כמו הדולר או השקל. אך כדאי לשים לב כי ההצלחה בהשקעות, נמדדת ביחס להשקעות אלטרנטיביות אחרות, בניגוד למדדים אחרים שאנחנו עושים בחיים, כמו לדוגמא מרחק או משקל, בהם המדידה היא סופית. 

תקופות כמו 2008 או 2022, שוברות את המיתוס בו תמכור הנכסים הסולידים שאנחנו מכירים, עולים בצורה סדירה ללא הפסקה. תקופות אלו בכלל לא נדירות בהיסטוריה הכלכלית של המדינה והעולם ככלל.

לדוגמא מצאתי כתבה באתר וואלה, שנכתבה על ידי הילה ציאון, העורכת הכלכלית של וואלה, שמראה את מחירי הנדל״ן בארץ, מתקופת קום המדינה ועד 2018. זוהי מדידה מותאמת לאינפלציה בתמורה למטבע הישראלי, השקל של היום:
‍

אנחנו רואים עשור אבוד בהיסטוריה של מדינת ישראל בשנות ה-70, ועוד אחד לאחר המשבר בשנת 2000.

משברים אלו כרוכים באירועים שקרו למדינת ישראל כמו מלחמת יום כיפור, אבל הם מעורבים גם באירועים עולמיים, אשר ייתכן כי הם גורמים מהותיים לסיבה שמדינת ישראל סבלה בתקופות משבר אלה. 

אנחנו לא רואים עוד אחורה בגרף, כיוון שהמדינה עוד לא הייתה קיימת, אבל ארצות הברית והעולם, חוו אירוע דומה לאלו שישראל חוותה, אך גרוע הרבה יותר, בשנות השלושים של המאה 20.

היום אנחנו נמצאים בתקופה הדומה בתנאים הכלכליים לאלו של שנות השלושים של המאה ה-20. 

‍למה אפשר לצפות בקריאת החיבורים
‍בשני החיבורים הראשונים ננסה לתת הסבר מעשי לקשיים הכלכליים בתקופות שהצגנו קודם, החוזרים על עצמם פעם אחר פעם בהיסטוריה. חיבורים אלו מציגים את הבעיה שעלינו להתמודד איתה כאשר אנחנו מנסים להיות משקיעים נבונים. הבעיה היא שתקופות אלו מפריעות לנו במימוש ההצלחה שלנו בהשקעותינו, אפילו הסולידיות.

החיבורים מבוססים על תובנות הצלחתו של המשקיע המוערך, ריי דליו, המתוארות לפרטים בשני ספרים מצויינים שכתב. רעיונות אלו מתארים מחזוריות שוק הנגרמת מעודף שימוש בחוב אל מול התוצר שאפשר לייצר מהחוב, לאורך זמן. 

עם הזמן, מחזור החוב גורם לשווקים הפיננסיים לחוות קשיים כפי שראינו בשנות ה-70, 2008, 2022 וכל משבר חוב אחר. החיבורים יראו כי בשנים האחרונות אנחנו חווים משבר הדומה יותר לשנות ה-30 של המאה ה-20. משבר בו לא הצלחנו לצאת ממנו כפי שיצאנו מהמשברים האחרונים, אלא עם שתי מלחמות עולם עוקבות אשר הביאו לסבל רב בקרב העולם כולו, פיזי וגם כלכלי. 

החיבור השלישי מבוסס על רעיונות מהאסכולה האוסטרית לכלכלה, כפי שהם מתוארים בספר "סטנדרט הביטקוין". הספר מספר על היסטוריית הכסף וטכנולוגיית הכסף, והחשיבות שלו בכלכלת השוק, כפי שהאסכולה האוסטרית לכלכלה מלמדת.

רעיונות אלו יעזרו לנו להבין את הצורך בנכס כמו ביטקוין, אשר הוכוון להוות כפתרון לבעיה ההיסטורית, שהיא מחזורי החוב, כפי שריי דאליו מתאר.

החיבור האחרון ינסה לחבר את בעיית מחזורי החוב, יחד עם הרעיונות המוצגים בחיבור השלישי, לתאוריה אשר תעזור לנו לייצר אסטרטגיית השקעה, מול הבעיות המוצגות מולינו היום. 

הבעיות המוצגות מולינו היום הן קריסות השווקים, או תמחור גבוה מידי של נכסים בשווקים מוכרים כמו שוק הנדל"ן ושוק המניות.

אך הבעיה החשובה ביותר להתמודד איתה, היא שהיום, בדומה לשנות ה-70 וה-30, ערך הכסף יורד במהירות קיצונית יותר מהנורמה אליה היינו רגילים רוב חיינו.

לכן עלינו לחקור על ביטקוין.

כדאי לציין כי יש לקרוא את החיבורים עד הסוף על מנת להבין את אפיק ההשקעה, ביטקוין, כפתרון שעובד, לבעיה שהצגנו.
‍
‍