ניתן לגשת לחלק על ירידת ערכו של הכסף בסוף מחזורים ארוכים, או שאפשר להרחיב לפני על איך תבנית מחזור החוב מתיישבת על הכלכלה היום:
המכונה הכלכלית: שינויים בסדר העולמי
מבוא
בחיבור "איך המכונה הכלכלית עובדת: משברי חוב גדולים" המבוסס על ספרו של ריי דאליו, ניסינו לספק בחינה מקיפה של המנגנונים והתבניות מאחורי משברים כלכליים, עם המטרה לאפשר למשקיעים להבין את הגורמים והתוצאות של אירועים אלה. אירועים אלה הם מחזורי החוב בטווחים הקצרים והארוכים.
בספרו הבא, "שינויים בסדר העולמי: מדוע עמים מצליחים ונכשלים", דאליו חוקר לעומק את התבניות המחזוריות השולטות בתקומות וקריסות של מדינות ומעצמות, על ידי כלילת מחזור הגיאופוליטיקה, המשפיע על יציבות מדינתית, והשפעה העולמית של מדינה.
בחיבור זה, נבנה על היסודות שהטמענו בדיון הקודם שלנו על מחזור החוב הארוך, כדי לבדוק את העקרונות העיקריים של דאליו ב-"שינויים בסדר העולמי".
נראה איך מחזור החוב הארוך משפיע על התקומה והקריסה הטיפוסית של מדינה ועל ערכו המשתנה של הכסף בסוף מחזור החוב הארוך, המשפיע על תיקי ההשקעות שלנו.
ריי דאליו חקר את הדינמיקה והשתלשלות האירועים בין 10 המעצמות הדומיננטיות שפעלו ב- 500 שנים האחרונות, כדי להבין את הסיבות והתוצאות הגורמות לצמיחתן וקריסתן של מעצמות.
ניתוחו של דאליו של אירועים היסטוריים אלה מגלה שמאזן הכוחות העולמי השתנה מספר פעמים מאז שנת 1500, וקיימת האפשרות שגם היום אנחנו בתקופת שינוי ומעבר בין מחזורים ארוכים.
מעצמות ב-500 השנים האחרונות
1600-1700: עליית הרפובליקה ההולנדית, שהפכה לכוח כלכלי וימי גדול במאה ה-17 בזכות רשתות המסחר הרחבות שלה והמוסדות הפיננסיים החדשניים שלה.
1700-1800: עליית האימפריה הבריטית ככוח המוביל של העולם, המונעת מהמהפכה התעשייתית, שליטה ימית ואימפריה קולוניאלית עצומה.
1800-1944: המשכיות השליטה של האימפריה הבריטית, לצד צמיחת התעשייה של ארצות הברית וגרמניה, שכל אחת מהן איתגרה את השלטון המוחלט הגלובלי של בריטניה.
1944-עד היום: עליית ארצות הברית להיות האימפריה הגדולה ביותר בהיסטוריה, כאשר הדולר משמש כ-רזרבה העולמית.
1991-עד היום: עליית סין ככוח כלכלי וגיאופוליטי, והתגברות המורכבות של הנוף העולמי כשכוחות רבים מתחרים על השפעה.
אכן ניתן לראות ממוצע של מאה שנים בהן מעצמה עולה, עד שאחרת מאתגרת אותה, בהתאמה לאורכו הממוצע של מחזור החוב הארוך.
כמובן שאירועי ההיסטוריה הם אינם כלי לצפיית העתיד, אך הם יכולים להנחות אותנו בלמידת טבע האדם שהוא אינו משתנה.
ההיסטוריה לא חוזרת על עצמה, אמר מארק טוויין, אבל היא מתחרזת.
בעוד ההיסטוריה אינה חוזרת על עצמה, ריי חקר תקופות דומות אחת לשניה באיזורים שונים גאוגרפית, והוא גילה שישנם גורמים דומים, בלתי משתנים המובילים מדינות ומעצמות לתקומה ולקריסה.
ריי ראה שהסיפור המתמשך של ההיסטוריה חוזר על עצמו עם הזמן.
התהליך של ריי הוא להתבונן על הרבה מקרים מההיסטוריה, להגדיר את הגורמים הקובעים בהתאמה, ולראות איך הגורמים יוצרים את התוצאה שחוזרת על עצמה פעם אחר פעם.
על מנת לתת דוגמא פשוטה, הרבה חוב (גורם קובע) יחד עם ריבית גבוהה (עוד גורם קובע) בדרך כלל יפיקו משבר חוב (האפקט).
מכיוון שקיימים המון משתנים, ריי משתמש במחשב על מנת לצפות בכמויות גדולות של מידע. על ידי התבוננות במקרים רבים, ריי ראה שקיימים גורמים קובעים המתארים את חוזקתה של מדינה.
מערכות אלו עזרו לקרן של ריי דאליו, להשיג תשואה עודפת על השוק במשך מספר עשורים. מעמד זה מצרף את ריי דאליו לאחד מ"משקיעי העל" הבודדים בעולם.
בעזרת מידול התהליך, ריי דליו יצר מנגנון סיבה-ותוצאה שעזר לו לצפות משברים כלכליים במהלך חייו ולהרוויח מהם. בספר הוא מסביר לעומק את עלייתן ונפילתן של ארבעת המעצמות הדומיננטיות ביותר ב-500 שנים האחרונות, בהן ניהלנו כלכלה עם שווקים פיננסיים הדומים להיום. הרפובליקה ההולנדית, בריטניה, ארצות הברית ועלייתה של סין כמעצמה המאתגרת את ארצות הברית.
1700-1800: עליית האימפריה הבריטית ככוח המוביל של העולם, המונעת מהמהפכה התעשייתית, שליטה ימית ואימפריה קולוניאלית עצומה.
1800-1944: המשכיות השליטה של האימפריה הבריטית, לצד צמיחת התעשייה של ארצות הברית וגרמניה, שכל אחת מהן איתגרה את השלטון המוחלט הגלובלי של בריטניה.
1944-עד היום: עליית ארצות הברית להיות האימפריה הגדולה ביותר בהיסטוריה, כאשר הדולר משמש כ-רזרבה העולמית.
1991-עד היום: עליית סין ככוח כלכלי וגיאופוליטי, והתגברות המורכבות של הנוף העולמי כשכוחות רבים מתחרים על השפעה.
אכן ניתן לראות ממוצע של מאה שנים בהן מעצמה עולה, עד שאחרת מאתגרת אותה, בהתאמה לאורכו הממוצע של מחזור החוב הארוך.
כמובן שאירועי ההיסטוריה הם אינם כלי לצפיית העתיד, אך הם יכולים להנחות אותנו בלמידת טבע האדם שהוא אינו משתנה.
ההיסטוריה לא חוזרת על עצמה, אמר מארק טוויין, אבל היא מתחרזת.
בעוד ההיסטוריה אינה חוזרת על עצמה, ריי חקר תקופות דומות אחת לשניה באיזורים שונים גאוגרפית, והוא גילה שישנם גורמים דומים, בלתי משתנים המובילים מדינות ומעצמות לתקומה ולקריסה.
ריי ראה שהסיפור המתמשך של ההיסטוריה חוזר על עצמו עם הזמן.
התהליך של ריי הוא להתבונן על הרבה מקרים מההיסטוריה, להגדיר את הגורמים הקובעים בהתאמה, ולראות איך הגורמים יוצרים את התוצאה שחוזרת על עצמה פעם אחר פעם.
על מנת לתת דוגמא פשוטה, הרבה חוב (גורם קובע) יחד עם ריבית גבוהה (עוד גורם קובע) בדרך כלל יפיקו משבר חוב (האפקט).
מכיוון שקיימים המון משתנים, ריי משתמש במחשב על מנת לצפות בכמויות גדולות של מידע. על ידי התבוננות במקרים רבים, ריי ראה שקיימים גורמים קובעים המתארים את חוזקתה של מדינה.
מערכות אלו עזרו לקרן של ריי דאליו, להשיג תשואה עודפת על השוק במשך מספר עשורים. מעמד זה מצרף את ריי דאליו לאחד מ"משקיעי העל" הבודדים בעולם.
בעזרת מידול התהליך, ריי דליו יצר מנגנון סיבה-ותוצאה שעזר לו לצפות משברים כלכליים במהלך חייו ולהרוויח מהם. בספר הוא מסביר לעומק את עלייתן ונפילתן של ארבעת המעצמות הדומיננטיות ביותר ב-500 שנים האחרונות, בהן ניהלנו כלכלה עם שווקים פיננסיים הדומים להיום. הרפובליקה ההולנדית, בריטניה, ארצות הברית ועלייתה של סין כמעצמה המאתגרת את ארצות הברית.
הגורמים הקובעים את חוזקתה של מדינה
הגורמים הקובעים של דאליו מספקים מסגרת להבנת הכוחות שמעצבים את הסדר העולמי. על ידי הבנת הכוחות האלו, אנחנו יכולים להתבונן בחוזק היחסי בין מעצמות.
בגרף הבא אנחנו יכולים לראות את הצמיחה הטיפוסית של הגורמים הקובעים של מעצמה, וקריסתם בזמן ממוצע של 250 שנים שנים, מההתחלה לסוף:
בגרף הבא אנחנו יכולים לראות את הצמיחה הטיפוסית של הגורמים הקובעים של מעצמה, וקריסתם בזמן ממוצע של 250 שנים שנים, מההתחלה לסוף:
בגרף אנחנו יכולים לראות את המחזור הטיפוסי של התקומה והירידה של מעצמה, הלוקח בממוצע 250 שנים, כך שמחזוריות זו מונעת משלושה כוחות, הסדר הפנימי בין האזרחים במדינה, היחסים של המעצמה עם מדינות ומעצמות אחרות, והחוסן הפיננסי של המדינה המונע מהמחזורים הכלכליים. מחזוריות זו מונעת מהגורמים הקובעים:
1.חינוך: איכות החינוך במדינה.
2.חדשנות וטכנולוגיה: רמת החדשנות והפיתוחים הטכנולוגים במדינה.
3.תחרותיות מחירים: היכולת של עסקים במדינה להתחרות במחירים עם עסקים ממדינות אחרות.
4.מעמסת החוב: כמות החוב שמדינה נושאת ביחס לתוצר המקומי הגולמי שלה.
5.קונפליקט פנימי: רמת האלימות והיריבות הפנימית בין אזרחים במדינה.
6.כוח צבאי: גודל וכוח של הצבא במדינה.
7.מסחר: רמת המסחר בין המדינה למדינות אחרות.
8.תפוקה כלכלית: סך הכמות של המוצרים והשירותים המיוצרים על ידי המדינה.
9.שווקים ומרכז פיננסי: נזילות במערכות הפיננסיות של המדינה.
10.מעמד הרזרבה העולמית: האם מטבע המדינה משמש כמטבע רזרבי למדינות אחרות.
11.אפקטיביות הפצת משאבים: היעילות שבה מדינה מקצה את משאביה.
12.תשתית והשקעה: איכות תשתיות המדינה ורמת ההשקעה בכלכלתה.
13.אופי/אזרחיות/נחישות: אופי, אזרחיות, ונחישות של אנשי המדינה.
14.ממשל/חוק ומשפט: איכות הממשל, החוק והמשפט במדינה.
15.פערים בעושר, הזדמנויות, וערכים: מידת אי שוויון במדינה, כמו גם רמת ההזדמנויות והערכים המשותפים.
ניתן למצוא עוד גורמים בספר, יחד עם הסברים מפורטים על איך הם משפיעים אחד על השני. בנוסף לגורמים, דליו מציין עוד סוגים של מחזורים שונים המושפעים מהגורמים יחד.
דאליו טוען שהמשתנים האלו נמצאים בתנועה תמידית, ושחשיבותם היחסית של כל משתנה יכולה להשתנות לאורך הזמן. הוא טוען גם שהצלחה או כישלון של מדינה אינם מוכרעים על ידי משתנה בודד, אלא על ידי שילוב של כל המשתנים.
המחזוריות הפועלת על תקומתה וקריסתה של מדינה או מעצמה לא משתנה לאורך ההיסטוריה. ריי מידל את התהליך הטיפוסי והוא מסביר אותו לפרטים.
המחזוריות של עלייתן ונפילתן של מעצמות
בחיבור הקודם ראינו על פי ריי דאליו, בחינה מקיפה של התבניות והסיבות למשבר החוב לאורך ההיסטוריה. אספנו תובנות על המכניקה של מחזורי חוב ועל הפוטנציאל למשברי חוב בעתיד.
כעת נסביר את התבנית הנלוות למשבר החוב, המאפיינת את עלייתן ונפילתן של מעצמות ונראה גם איך הם בסופו של דבר מובילים למשבר החוב הגדול ב-18 שלבים טיפוסיים:
כעת נסביר את התבנית הנלוות למשבר החוב, המאפיינת את עלייתן ונפילתן של מעצמות ונראה גם איך הם בסופו של דבר מובילים למשבר החוב הגדול ב-18 שלבים טיפוסיים:
סדר חדש
התקומה(THE RISE)
בזמן השגשוג (THE RISE), אנחנו יכולים לראות את סדר הערכים המוביל לעלייתה של מעצמה.
תחילה קמה מדינה או התאגדות של אנשים עם הנהגה חזקה(1), המובילה להקמה של מוסדות חזקים, הנותנים פלטפורמה להקמה של מדינה יציבה.
במדינה החדשה, המשתתפים מראים על פיתוחים חדשניים(2) ופטנטים רבים יחד עם חינוך(3) איכותי ותרבות חזקה(4). ערכים אלו הם הכי חשובים תחילה, מכיוון שהם התשתית לדור הבא של המשתתפים שיהוו את המעצמה העולה.
יחד עם זאת המשתתפים יראו חלוקת משאבים יעילה(5), תחרותיות בריאה(6), המובילה לצמיחה של הפרודוקטיביות המובילה ל-צמיחה גדולה בהכנסות(7) והתוצר, פר משתתף.
צמיחת הפרודוקטיביות וההכנסות היא הגדלת רמת החיים עבור כל המשתתפים במדינה. איכות הערכים האלו מאופיינים יחד עם שווקים חזקים(8), ובסופו של דבר שאר המשתתפים בכלכלה הגלובלית מזהים את המדינה החדשה כמקום טוב ובטוח לעשות בו עסקים, והם בעצמם רוצים להצטרף לתעשייה המקומית.
מה שהופך את המדינה החדשה ל"מרכז סחר"(8).
כשמדינה הופכת למרכז הסחר הדומיננטי ביותר בעולם, המשתתפים בכלכלה העולמית מתומרצים ושואפים להשתמש במטבע של אותה במדינה גם בסחר המתבצע מחוץ למעצמה העולה.
בגלל שהמדינה החדשה כל כך פרודוקטיבית ומקום בטוח לעשות בו עסקים, המשתתפים האחרים בכלכלה העולמית רואים במטבע של המדינה כ-הבטוח ביותר. בנוסף לכך שישתמשו בו למסחר גם מחוץ למעצמה, המשתתפים בכלכלה יחסכו איתו את פרי עבודתם. מה שהופך את המטבע ל"רזרבה העולמית", המטבע שכולם רוצים לסחור בעזרתו ולחסוך בו.
סטטוס הרזרבה העולמית נותן למעצמה כוח אדיר. המעצמה תכתיב את הלך הסחר בעולם, וכתוצאה מכך בנוסף, היא תשפיעה תרבותית על העולם. אנחנו יכולים למקבל זאת למעצמה האמריקאית הנוכחית שכולנו מושפעים ממנה יחד עם השימוש שלנו בדולר כרזרבה העולמית. לצורך הדוגמא, בנק ישראל מחזיק כרזרבה, 194~ מיליארד דולר בזמן הכתיבה.
כח צבאי הוא עוד היבט משמעותי בעלייתה של מדינה לדומיננטיות. צבא חזק משרת את המעצמה לא רק כאמצעי הרתעה נגד אויבים פוטנציאלים, אלא גם כאמצעי השפעה של תרבות המעצמה, ואבטחת נתיבי המסחר בעולם, בים, באוויר, ביבשה ובדיגיטל.
השילוב של יכולת כלכלית חזקה, סטטוס הרזרבה העולמית וכוח צבאי עצום מאפשרים למעצמה להציב את עצמה כמעצמה מובילה בעולם.
תחילה קמה מדינה או התאגדות של אנשים עם הנהגה חזקה(1), המובילה להקמה של מוסדות חזקים, הנותנים פלטפורמה להקמה של מדינה יציבה.
במדינה החדשה, המשתתפים מראים על פיתוחים חדשניים(2) ופטנטים רבים יחד עם חינוך(3) איכותי ותרבות חזקה(4). ערכים אלו הם הכי חשובים תחילה, מכיוון שהם התשתית לדור הבא של המשתתפים שיהוו את המעצמה העולה.
יחד עם זאת המשתתפים יראו חלוקת משאבים יעילה(5), תחרותיות בריאה(6), המובילה לצמיחה של הפרודוקטיביות המובילה ל-צמיחה גדולה בהכנסות(7) והתוצר, פר משתתף.
צמיחת הפרודוקטיביות וההכנסות היא הגדלת רמת החיים עבור כל המשתתפים במדינה. איכות הערכים האלו מאופיינים יחד עם שווקים חזקים(8), ובסופו של דבר שאר המשתתפים בכלכלה הגלובלית מזהים את המדינה החדשה כמקום טוב ובטוח לעשות בו עסקים, והם בעצמם רוצים להצטרף לתעשייה המקומית.
מה שהופך את המדינה החדשה ל"מרכז סחר"(8).
כשמדינה הופכת למרכז הסחר הדומיננטי ביותר בעולם, המשתתפים בכלכלה העולמית מתומרצים ושואפים להשתמש במטבע של אותה במדינה גם בסחר המתבצע מחוץ למעצמה העולה.
בגלל שהמדינה החדשה כל כך פרודוקטיבית ומקום בטוח לעשות בו עסקים, המשתתפים האחרים בכלכלה העולמית רואים במטבע של המדינה כ-הבטוח ביותר. בנוסף לכך שישתמשו בו למסחר גם מחוץ למעצמה, המשתתפים בכלכלה יחסכו איתו את פרי עבודתם. מה שהופך את המטבע ל"רזרבה העולמית", המטבע שכולם רוצים לסחור בעזרתו ולחסוך בו.
סטטוס הרזרבה העולמית נותן למעצמה כוח אדיר. המעצמה תכתיב את הלך הסחר בעולם, וכתוצאה מכך בנוסף, היא תשפיעה תרבותית על העולם. אנחנו יכולים למקבל זאת למעצמה האמריקאית הנוכחית שכולנו מושפעים ממנה יחד עם השימוש שלנו בדולר כרזרבה העולמית. לצורך הדוגמא, בנק ישראל מחזיק כרזרבה, 194~ מיליארד דולר בזמן הכתיבה.
כח צבאי הוא עוד היבט משמעותי בעלייתה של מדינה לדומיננטיות. צבא חזק משרת את המעצמה לא רק כאמצעי הרתעה נגד אויבים פוטנציאלים, אלא גם כאמצעי השפעה של תרבות המעצמה, ואבטחת נתיבי המסחר בעולם, בים, באוויר, ביבשה ובדיגיטל.
השילוב של יכולת כלכלית חזקה, סטטוס הרזרבה העולמית וכוח צבאי עצום מאפשרים למעצמה להציב את עצמה כמעצמה מובילה בעולם.
נקודת השיא, או הטופ(THE TOP)
הגורמים הללו לבדם אינם מבטיחים שלטון דומיננטי יציב לנצח. במהלך הזמן, גורמים פנימיים וחיצוניים יכולים לתרום לירידה של מעצמה שהייתה פעם דומיננטית.
גורם כזה הוא משברי החוב הגדולים, כפי שתוארו בעבודתו הקודמת של דאליו. כאשר חובה של מדינה מצטבר, נהיה קשה יותר עבור הממשלה לעמוד בהתחייבויות שלה.
מחזור החוב הארוך עשוי להוביל ל"ספיראלת חוב" חמורה, האטה כלכלית, ירידה בפרודוקטיביות ולבסוף ירידה בכוח ההשפעה.
המעצמה הופכת עם הזמן לפחות פרודקטיבית(9), מכיוון שהיא הרבה יותר עשירה ממה שהיתה בהקמתה. המשתתפים רוצים לנוח ולהנות מפרי עבודתם, יותר מאשר להילחם על להיות הפרודוקטיבים ביותר בעולם.
בנוסף לכך יש לממשלה עול כלכלי(10) כבד מלתחזק את יתר המוסדות שהקימה לאורך שלטונה, בניהן צבא חזק המושתת על שטח גיאוגרפי גדול מאוד בעולם.
גורם נוסף התורם לירידה של מעצמה גלובלית הוא התערערות יתרונותיה התחרותיים.(11) כאשר מדינות אחרות משקיעות בחינוך, חדשנות ויכולות צבאיות, הפער בין המעצמה הדומיננטית לבין המתחרים שלה מצטמצם. תחרות זו עשויה להוביל לחלוקה מחדש של משאבים, השפעה ובסופו של דבר, הכתרה של מעצמה חדשה.
אנחנו יכולים לראות גם בטופ, פערים בעושר(12) בין העשירים והעניים במדינה. מה שיכול להוביל למתחים פנימיים בתוך המדינה. ביחד עם המתחים החיצוניים שהמעצמה חווה, אירועים אלה מובילים לתחילת ירידת ההשפעה של המעצמה,
ניתן לראות בגרף הבא את הפערים בעושר, בתקופות בהן ראינו קרבה לנקודת קיצון של מחזורי החוב הארוכים, בקרוב למשבר של שנת 1929 וכך גם היום, תקופות בהן עוד סממן שהוא הריבית הקרובה לשיעור של 0%:
גורם כזה הוא משברי החוב הגדולים, כפי שתוארו בעבודתו הקודמת של דאליו. כאשר חובה של מדינה מצטבר, נהיה קשה יותר עבור הממשלה לעמוד בהתחייבויות שלה.
מחזור החוב הארוך עשוי להוביל ל"ספיראלת חוב" חמורה, האטה כלכלית, ירידה בפרודוקטיביות ולבסוף ירידה בכוח ההשפעה.
המעצמה הופכת עם הזמן לפחות פרודקטיבית(9), מכיוון שהיא הרבה יותר עשירה ממה שהיתה בהקמתה. המשתתפים רוצים לנוח ולהנות מפרי עבודתם, יותר מאשר להילחם על להיות הפרודוקטיבים ביותר בעולם.
בנוסף לכך יש לממשלה עול כלכלי(10) כבד מלתחזק את יתר המוסדות שהקימה לאורך שלטונה, בניהן צבא חזק המושתת על שטח גיאוגרפי גדול מאוד בעולם.
גורם נוסף התורם לירידה של מעצמה גלובלית הוא התערערות יתרונותיה התחרותיים.(11) כאשר מדינות אחרות משקיעות בחינוך, חדשנות ויכולות צבאיות, הפער בין המעצמה הדומיננטית לבין המתחרים שלה מצטמצם. תחרות זו עשויה להוביל לחלוקה מחדש של משאבים, השפעה ובסופו של דבר, הכתרה של מעצמה חדשה.
אנחנו יכולים לראות גם בטופ, פערים בעושר(12) בין העשירים והעניים במדינה. מה שיכול להוביל למתחים פנימיים בתוך המדינה. ביחד עם המתחים החיצוניים שהמעצמה חווה, אירועים אלה מובילים לתחילת ירידת ההשפעה של המעצמה,
ניתן לראות בגרף הבא את הפערים בעושר, בתקופות בהן ראינו קרבה לנקודת קיצון של מחזורי החוב הארוכים, בקרוב למשבר של שנת 1929 וכך גם היום, תקופות בהן עוד סממן שהוא הריבית הקרובה לשיעור של 0%:
מקור: "משברי חוב גדולים", ניתן לראות פערים בעושר. ב-1930 ולקראת 2020, ניתן לראות שהטופ 0.1% מהעשירים במדינה מחזיקים 90% מהעושר, מה שמעורר פופוליזם וקונפליקטים פנימיים בין אלה שיש להם לאלה שאין להם.
הירידה(THE DECLINE)
תחילת הירידה מאופיינת בכך שיש למעצמה חובות גדולים(13) ביחס לתוצר במדינה, כפי שתיארנו ב"משבר חוב גדול", הרבה חוב מוביל להדפסת כסף(14) ושחיקת הרזרבה העולמית.
השינויים בהלך החיים אליהם רגילים האזרחים במדינה, ביניהם עליית יוקר המחייה, מובילים ל-קונפליקטים פנימיים(15), בין האחוזון העליון לתחתון, בין בעלי דעות פוליטיות מנוגדות ועוד קונפליקטים בלתי נגמרים בין קבוצות מנוגדות אחת לשניה.
הידרדרות המעצמה עשוי גם לכלול שינויים גיאופוליטיים, כמו לדוגמא בריתות אזוריות ויריבויות מתפתחות. במקרים מסוימים, עשוי להיות שהמעצמה הדומיננטית תרחיב את עצמה מעבר למה שהייתה בעבר מבחינה צבאית או כלכלית, ותשאיר את עצמה פגיעה ללחצים חיצוניים ומתחים פנימיים.
בהיעדר השפעת המעצמה היורדת, מתחילות להתגלות מעצמות חדשות.
המעצמות החדשות יעדיפו לפתח מנגנונים כלכליים חדשים, ולא להשתמש ברזרבה העולמית, מכיוון שהמעצמה משתמשת בפריבילגיה שלה כ״הרזרבה העולמית״, כנשק נגד המעצמות החדשות. וכך, לא כתהליך בינארי, לאט לאט היא מפסידה את סטטוס הרזרבה העולמית(16).
חוסר הוודאות מוביל את העם לבחור בהנהגה חלשה(17), ועם הזמן ההידרדרות ברמת החיים מובילה למהפכה או למלחמת אזרחים(18) המובילה למהפכה.
אנחנו רואים מההיסטוריה שהמהפכה לא חייבת להיות אלימה, לכן קיימת חשיבות רבה באיך אנחנו מתנהגים אחד לשני בתקופות קשות אלו, שינוים בסדר העולמי משפיעים על כל העולם ולא רק על הרזרבה, מכיוון שהיא שזורה כל כך בחיים של כולם.
השינויים בהלך החיים אליהם רגילים האזרחים במדינה, ביניהם עליית יוקר המחייה, מובילים ל-קונפליקטים פנימיים(15), בין האחוזון העליון לתחתון, בין בעלי דעות פוליטיות מנוגדות ועוד קונפליקטים בלתי נגמרים בין קבוצות מנוגדות אחת לשניה.
הידרדרות המעצמה עשוי גם לכלול שינויים גיאופוליטיים, כמו לדוגמא בריתות אזוריות ויריבויות מתפתחות. במקרים מסוימים, עשוי להיות שהמעצמה הדומיננטית תרחיב את עצמה מעבר למה שהייתה בעבר מבחינה צבאית או כלכלית, ותשאיר את עצמה פגיעה ללחצים חיצוניים ומתחים פנימיים.
בהיעדר השפעת המעצמה היורדת, מתחילות להתגלות מעצמות חדשות.
המעצמות החדשות יעדיפו לפתח מנגנונים כלכליים חדשים, ולא להשתמש ברזרבה העולמית, מכיוון שהמעצמה משתמשת בפריבילגיה שלה כ״הרזרבה העולמית״, כנשק נגד המעצמות החדשות. וכך, לא כתהליך בינארי, לאט לאט היא מפסידה את סטטוס הרזרבה העולמית(16).
חוסר הוודאות מוביל את העם לבחור בהנהגה חלשה(17), ועם הזמן ההידרדרות ברמת החיים מובילה למהפכה או למלחמת אזרחים(18) המובילה למהפכה.
אנחנו רואים מההיסטוריה שהמהפכה לא חייבת להיות אלימה, לכן קיימת חשיבות רבה באיך אנחנו מתנהגים אחד לשני בתקופות קשות אלו, שינוים בסדר העולמי משפיעים על כל העולם ולא רק על הרזרבה, מכיוון שהיא שזורה כל כך בחיים של כולם.
ושוב סדר חדש
סיכום המחזוריות
אנחנו יכולים לראות שבעקבות מחזור החוב הארוך, מעצמה יורדת בעקבות נטל החוב וההתחייבויות שלקחה על עצמה, ומעצמה חדשה עולה, בעקבות צמיחת הפרודוקטיביות ועוד ערכים.
המעצמות היורדות לאו דווקא מאבדות מהרלונטיות שלהן לגמרי, אלא מה שבפועל קורה הוא שהפרודוקטיביות עוברת למקום פחות עוין, המאפשר יותר צמיחה ויכולת לעשות עסקים. כמו שקרה בין האימפריה ההולנדית לאימפריה הבריטית, ובין האימפריה הבריטית לאימפריה האמריקאית.
בהמשך החיבור, נראה איך ערכו של הכסף של המעצמה היורדת, יורד בערכו, עקב מעבר המשתתפים לכלכלה החדשה היותר פרודוקטיבית, מה שגורם לחיזוק המטבע החדש העולה.
יחד עם מעבר ה"עושר" בין המעצמה היורדת למעצמה העולה, נראה גם איך ערך כלכלי גדול עובר מהמטבע של המעצמה היורדת למטבע המעצמה החדשה ולנכס כמו זהב.
המעצמות היורדות לאו דווקא מאבדות מהרלונטיות שלהן לגמרי, אלא מה שבפועל קורה הוא שהפרודוקטיביות עוברת למקום פחות עוין, המאפשר יותר צמיחה ויכולת לעשות עסקים. כמו שקרה בין האימפריה ההולנדית לאימפריה הבריטית, ובין האימפריה הבריטית לאימפריה האמריקאית.
בהמשך החיבור, נראה איך ערכו של הכסף של המעצמה היורדת, יורד בערכו, עקב מעבר המשתתפים לכלכלה החדשה היותר פרודוקטיבית, מה שגורם לחיזוק המטבע החדש העולה.
יחד עם מעבר ה"עושר" בין המעצמה היורדת למעצמה העולה, נראה גם איך ערך כלכלי גדול עובר מהמטבע של המעצמה היורדת למטבע המעצמה החדשה ולנכס כמו זהב.
בסיס השינויים בסדר העולמי: הערך המשתנה של כסף
בפרק הרביעי בספר, ריי דאליו כותב על ערכו המשתנה של כסף. הוא מסביר שקיימת כלכלה אמיתית וכלכלה פיננסית.
הכלכלה האמיתית היא "עושר אמיתי" או מוחשי, כך שהכוונה היא לנכסים כמו בית, אנרגיה, אוכל, שירותים ומוצרים או ממש מה שאנחנו קונים בשוק בעזרת הכסף שלנו.
לעומת זאת, הכלכלה הפיננסית, מתייחסת לנכסים פיננסיים שהם אינם מוחשיים, כמו מניות, חוב ומטבעות. כלכלות אלו קשורות אחת לשניה אך הן שונות, והוא ממקד אותנו בספר להתרכז בכלכלה הפיננסית.
מרבית האנשים דואגים האם שווי הנכסים שלהם יורדים או עולים בערכם, הנדל"ן והמניות, אך מעט מאוד שמים לב לערך המטבע שלהם.
במהלך הקריירה ריי חקר את הסיכון בתזוזת ערכם של המטבעות שבני האדם משתמשים בהם ככסף.
הוא מספר שמשנת 1700, היו 750 מטבעות לאומיים שונים בכלכלות שונות, והיום קיימים רק 20% מכלל מטבעות אלו, כלומר פחות מ-150 מטבעות, ואלו שנשארו, כולם איבדו ערך רב מערכם.
מטבעות לאומיים מאבדים מהרלונטיות שלהם בעקבות הדפסה מרובה של מטבעות אלה. המטרה של הורדת ערך הכסף על ידי הדפסת כסף, היא להפחית את עול החוב, כי אפשר לשלם את החוב עם הכסף החדש.
נכס חוב הוא בעצם הבטחה לספק עוד כסף בעתיד, אז המטרה בהדפסת כסף היא לתת את הכסף על מנת שיעזור לשלם את החוב, לאלו הזקוקים לכך.
היום תופעה זו באה לידי ביטוי כך שבעזרת הכסף החדש, הבנק המרכזי קונה ממוסדות פיננסיים, מהממשלה ומששתפים אחרים בשוק את אגרות החוב שלהם.
הוא עושה זאת על מנת להשאיר את הביקוש עבור נכסים אלה גבוהה. בגלל שהמשתתפים בכלכלה מתומרצים למכור את נכסי החוב שלהם, כי הם לא מייצרים תשואה עודפת על האינפלציה, הערך שלהם עלול לרדת מאוד, ולכן הבנק המרכזי פועל כדי למנוע זאת בעזרת קנית נכסים אלו.
התוצאה היא שהממשלה מנפיקה חוב שהבנק המרכזי קונה. המשמעות היא "הדפסת כסף", על מנת לממן את הממשלה.
כתוצאה מכך, המוסדות הפיננסיים והמשתתפים בכלכלה, שמוכרים את נכסי החוב האלה, משתמשים בכסף החדש כדי לקנות נכסים פיננסים אחרים מנכסי החוב.
כך, כאשר הכסף החדש עובר ממוצרי חוב ומזומן לנכסים פיננסיים אחרים, הם מעלים את הביקוש לנכסים פיננסיים וגורמים לאינפלציה בנכסים הפיננסיים.
עליית המחירים של נכסים פיננסיים , כמו נדל"ן, מניות, זהב, והיום ביטקוין, גורמים להגדלת הפער בין האחוזון העליון, שמחזיק נכסים פיננסיים, לבין האחוזון התחתון שלא מחזיק נכסים פיננסיים.
ראינו את צמיחת הפער בדיאגרמה הקודמת, הנובע בכלל מהדפסת הכסף המרובה כדי להתמודד עם מחוזרי החוב.
הפערים בעושר כלל וכלל לא נובעים מגרידיות של קפיטליסטים המעלים מחירים, אלא מהצורה בה המערכת הכלכלית עובדת, המבוססת על חוב.
בתקופות מעבר בין מחזורי חוב ארוכים, קיים פער גדול הגורם לקונפליקטים פנימיים בתוך המדינה.
קובעי מדיניות לרוב שמים לב ומנחים אותנו להתמקד באינפלציה המחושבת על שירותים ומוצרים מהכלכלה הפיזית, וכך גם נקבע מדד האינפלציה.
אך מדד האינפלציה האמיתי שצריך לשים לב אליו, הוא אינפלציית הנכסים הפיננסיים.
אם נמדוד את ערכו של הכסף מול הנכסים הפיננסיים הנחשקים אותם אנחנו מעוניינים לרכוש, כמו נדל"ן, מניות זהב וביטקוין, נגלה רמת אינפלציה שונה מהאינפלציה המחושבת על ידי קובעי המדיניות, וכך נוכל לקבל תמונה ברורה יותר על ירידת ערך הכסף.
משתתפים בכלכלה יכולים להגדיר להם נכס משלהם שידמה להם את מדד האינפלציה. לדוגמא, אם משתתף מעוניין בקניית בית, מדד האינפלציה שלו יהיה מחירי הנדל״ן באיזור בו הוא מעוניין לקנות. גם מדד ה-s&p יכול להוות כמדד לאינפלציה עבור משתתפים, כיוון שהוא מוכר בתור אפיק השקעה ״סולידי״.
כדי לקבל מושג איך נראית סביבה בה קובעי מדיניות מוכרחים להוריד את ערך המטבע, לרוב מול נכסים פיננסיים, נתבונן במקרים בהם הם עשו זאת בעבר. תקופות אלו הם השלבים המתקדמים במחזור החוב הארוך.
הכלכלה האמיתית היא "עושר אמיתי" או מוחשי, כך שהכוונה היא לנכסים כמו בית, אנרגיה, אוכל, שירותים ומוצרים או ממש מה שאנחנו קונים בשוק בעזרת הכסף שלנו.
לעומת זאת, הכלכלה הפיננסית, מתייחסת לנכסים פיננסיים שהם אינם מוחשיים, כמו מניות, חוב ומטבעות. כלכלות אלו קשורות אחת לשניה אך הן שונות, והוא ממקד אותנו בספר להתרכז בכלכלה הפיננסית.
מרבית האנשים דואגים האם שווי הנכסים שלהם יורדים או עולים בערכם, הנדל"ן והמניות, אך מעט מאוד שמים לב לערך המטבע שלהם.
במהלך הקריירה ריי חקר את הסיכון בתזוזת ערכם של המטבעות שבני האדם משתמשים בהם ככסף.
הוא מספר שמשנת 1700, היו 750 מטבעות לאומיים שונים בכלכלות שונות, והיום קיימים רק 20% מכלל מטבעות אלו, כלומר פחות מ-150 מטבעות, ואלו שנשארו, כולם איבדו ערך רב מערכם.
מטבעות לאומיים מאבדים מהרלונטיות שלהם בעקבות הדפסה מרובה של מטבעות אלה. המטרה של הורדת ערך הכסף על ידי הדפסת כסף, היא להפחית את עול החוב, כי אפשר לשלם את החוב עם הכסף החדש.
נכס חוב הוא בעצם הבטחה לספק עוד כסף בעתיד, אז המטרה בהדפסת כסף היא לתת את הכסף על מנת שיעזור לשלם את החוב, לאלו הזקוקים לכך.
היום תופעה זו באה לידי ביטוי כך שבעזרת הכסף החדש, הבנק המרכזי קונה ממוסדות פיננסיים, מהממשלה ומששתפים אחרים בשוק את אגרות החוב שלהם.
הוא עושה זאת על מנת להשאיר את הביקוש עבור נכסים אלה גבוהה. בגלל שהמשתתפים בכלכלה מתומרצים למכור את נכסי החוב שלהם, כי הם לא מייצרים תשואה עודפת על האינפלציה, הערך שלהם עלול לרדת מאוד, ולכן הבנק המרכזי פועל כדי למנוע זאת בעזרת קנית נכסים אלו.
התוצאה היא שהממשלה מנפיקה חוב שהבנק המרכזי קונה. המשמעות היא "הדפסת כסף", על מנת לממן את הממשלה.
כתוצאה מכך, המוסדות הפיננסיים והמשתתפים בכלכלה, שמוכרים את נכסי החוב האלה, משתמשים בכסף החדש כדי לקנות נכסים פיננסים אחרים מנכסי החוב.
כך, כאשר הכסף החדש עובר ממוצרי חוב ומזומן לנכסים פיננסיים אחרים, הם מעלים את הביקוש לנכסים פיננסיים וגורמים לאינפלציה בנכסים הפיננסיים.
עליית המחירים של נכסים פיננסיים , כמו נדל"ן, מניות, זהב, והיום ביטקוין, גורמים להגדלת הפער בין האחוזון העליון, שמחזיק נכסים פיננסיים, לבין האחוזון התחתון שלא מחזיק נכסים פיננסיים.
ראינו את צמיחת הפער בדיאגרמה הקודמת, הנובע בכלל מהדפסת הכסף המרובה כדי להתמודד עם מחוזרי החוב.
הפערים בעושר כלל וכלל לא נובעים מגרידיות של קפיטליסטים המעלים מחירים, אלא מהצורה בה המערכת הכלכלית עובדת, המבוססת על חוב.
בתקופות מעבר בין מחזורי חוב ארוכים, קיים פער גדול הגורם לקונפליקטים פנימיים בתוך המדינה.
קובעי מדיניות לרוב שמים לב ומנחים אותנו להתמקד באינפלציה המחושבת על שירותים ומוצרים מהכלכלה הפיזית, וכך גם נקבע מדד האינפלציה.
אך מדד האינפלציה האמיתי שצריך לשים לב אליו, הוא אינפלציית הנכסים הפיננסיים.
אם נמדוד את ערכו של הכסף מול הנכסים הפיננסיים הנחשקים אותם אנחנו מעוניינים לרכוש, כמו נדל"ן, מניות זהב וביטקוין, נגלה רמת אינפלציה שונה מהאינפלציה המחושבת על ידי קובעי המדיניות, וכך נוכל לקבל תמונה ברורה יותר על ירידת ערך הכסף.
משתתפים בכלכלה יכולים להגדיר להם נכס משלהם שידמה להם את מדד האינפלציה. לדוגמא, אם משתתף מעוניין בקניית בית, מדד האינפלציה שלו יהיה מחירי הנדל״ן באיזור בו הוא מעוניין לקנות. גם מדד ה-s&p יכול להוות כמדד לאינפלציה עבור משתתפים, כיוון שהוא מוכר בתור אפיק השקעה ״סולידי״.
כדי לקבל מושג איך נראית סביבה בה קובעי מדיניות מוכרחים להוריד את ערך המטבע, לרוב מול נכסים פיננסיים, נתבונן במקרים בהם הם עשו זאת בעבר. תקופות אלו הם השלבים המתקדמים במחזור החוב הארוך.
ניהול השלבים המתקדמים במחזור החוב הארוך
במחזור חוב ארוך, כמו שלמדנו, מצטבר חוב, וכדי לנהל את החוב יש צורך בהדפסת כסף. ככל שהדפסת הכסף קורת מאוחר יותר במחזור הארוך, קיים יותר סיכוי שתהיה שבירה של המטבע ושל המערכת המוניטרית.
לבנק המרכזי יש שני פעולות שהוא יכול לבצע:
MP1: היא פוליסת השליטה בריבית. (Monetary Policy 1)
MP2: היא פוליסת הדפסת כסף. (Monetary Policy 2)
ומערכת הכסף במדינה יכולה להיות אחת משלושת הסוגים:
סוג 1 - הכסף הוא נכס קשיח או זהב עצמו.(לא ניתן להדפיס זהב)
סוג 2 - כסף המונפק על ידי הממשלה, המגובה בזהב ביחס קבוע.
סוג 3 - כסף המונפק על ידי הממשלה ולא מגובה בכלום (המכונה "פיאט").
לקראת סוף המחזור, הכסף הופך להיות מסוג 3 וקובעי המדיניות משתמשים רבות בפוליסה השניה, וכך ערך המטבע יורד.
ריי מסביר שמודדים את ערכו של הכסף אל מול נכסים מהכלכלה האמיתית, כמו זהב, מכיוון שזהב הוא גלובלי וקיים זמן רב יותר מנכסים אחרים. הוא גם מסביר שהורדת ערך הכסף קורת לפרקי זמן מתוזמנים ולא באופן מתמשך.
בהתאם לכך מסביר את הורדת ערך הכסף של הרפובליקה ההולנדית, האימפריה הבריטית והאימפריה האמריקאית.
הרפובליקה ההולנדית היתה הרזרבה העולמית, ולקראת סוף מחזור החוב הארוך שלה, כשהצטבר חוב ממשלתי וגם חוב לא ממשלתי רב, בעקבות מלחמות רבות, ביניהן מלחמות עם האימפריה הבריטית העולה, הבנק המרכזי ההולנדי, הוריד את ערך המטבע בכך שהדפיס כסף על מנת לשלם את החובות שהצטברו אצל הממשלה. מה שעלה לאימפריה ההולנדית בסטטוס הרזרבה העולמי. זה לקח להם פחות מעשור.
עושר רב עבר מהרפובליקה ההולנדית לאימפריה הבריטית העולה. עושר זה עבר למטבע הבריטי ולזהב, מה שהשאיר את אלו שעדיין החזיקו במטבע ההולנדי כחסכון, חלשים מאוד.
הכלכלה הבריטית הייתה יותר משגשגת, ועלות עובד בכלכלה זו היתה זולה יותר מאשר בכלכלה ההולנדית. פיתוחים חדשניים ושיטות יעילות יותר לבניית צי ימי לדוגמא היו משגשגות יותר בשלב זה בכלכלה הבריטית.
לאט לאט כח כלכלי גדול עבר לבריטניה, עד שבתקופת זמן קצרה, כבר היה ברור שהמטבע הבריטי הפך להיות הרזרבה העולמי, והחליף את מקומו של המטבע ההולנדי.
עבור הבריטים, איבוד סטטוס הרזרבה העולמי היה יותר הדרגתי - זה לקח שתי הורדות ערך, בעקבות שתי מלחמות עולם יקרות.
בריחה מהמטבע מאופיינת בדרך כלל עקב הוצאות על מלחמה.
מלחמות העולם, בין השנים 1914-1945 הביאו לאיבודו של הסטרלינג כהרזרבה העולמית.
מלחמות העולם היו יקרות מאוד לבריטניה, שנאלצו לקחת כמויות עצומות של חוב, ולהוריד את ערך המטבע שלהם על מנת לנהל כלכלית את המלחמה, ואת כמות הקולוניות העצומה שהם ניהלו.
בסיום מלחמת העולה השניה ב-1945, הדולר הוכרז כ-הרזרבה העולמית כש-75% מהזהב בעולם מאוחסן בארצות הברית, והדולר עצמו מגובה בזהב.
בהסכמי ברטון וודס, הוחלט שהדולר יהיה מגובה בזהב ושאר מטבעות המדינות בעולם, יהיו מגובים בדולר. עוד על כך בהמשך.
לבנק המרכזי יש שני פעולות שהוא יכול לבצע:
MP1: היא פוליסת השליטה בריבית. (Monetary Policy 1)
MP2: היא פוליסת הדפסת כסף. (Monetary Policy 2)
ומערכת הכסף במדינה יכולה להיות אחת משלושת הסוגים:
סוג 1 - הכסף הוא נכס קשיח או זהב עצמו.(לא ניתן להדפיס זהב)
סוג 2 - כסף המונפק על ידי הממשלה, המגובה בזהב ביחס קבוע.
סוג 3 - כסף המונפק על ידי הממשלה ולא מגובה בכלום (המכונה "פיאט").
לקראת סוף המחזור, הכסף הופך להיות מסוג 3 וקובעי המדיניות משתמשים רבות בפוליסה השניה, וכך ערך המטבע יורד.
ריי מסביר שמודדים את ערכו של הכסף אל מול נכסים מהכלכלה האמיתית, כמו זהב, מכיוון שזהב הוא גלובלי וקיים זמן רב יותר מנכסים אחרים. הוא גם מסביר שהורדת ערך הכסף קורת לפרקי זמן מתוזמנים ולא באופן מתמשך.
בהתאם לכך מסביר את הורדת ערך הכסף של הרפובליקה ההולנדית, האימפריה הבריטית והאימפריה האמריקאית.
הרפובליקה ההולנדית היתה הרזרבה העולמית, ולקראת סוף מחזור החוב הארוך שלה, כשהצטבר חוב ממשלתי וגם חוב לא ממשלתי רב, בעקבות מלחמות רבות, ביניהן מלחמות עם האימפריה הבריטית העולה, הבנק המרכזי ההולנדי, הוריד את ערך המטבע בכך שהדפיס כסף על מנת לשלם את החובות שהצטברו אצל הממשלה. מה שעלה לאימפריה ההולנדית בסטטוס הרזרבה העולמי. זה לקח להם פחות מעשור.
עושר רב עבר מהרפובליקה ההולנדית לאימפריה הבריטית העולה. עושר זה עבר למטבע הבריטי ולזהב, מה שהשאיר את אלו שעדיין החזיקו במטבע ההולנדי כחסכון, חלשים מאוד.
הכלכלה הבריטית הייתה יותר משגשגת, ועלות עובד בכלכלה זו היתה זולה יותר מאשר בכלכלה ההולנדית. פיתוחים חדשניים ושיטות יעילות יותר לבניית צי ימי לדוגמא היו משגשגות יותר בשלב זה בכלכלה הבריטית.
לאט לאט כח כלכלי גדול עבר לבריטניה, עד שבתקופת זמן קצרה, כבר היה ברור שהמטבע הבריטי הפך להיות הרזרבה העולמי, והחליף את מקומו של המטבע ההולנדי.
עבור הבריטים, איבוד סטטוס הרזרבה העולמי היה יותר הדרגתי - זה לקח שתי הורדות ערך, בעקבות שתי מלחמות עולם יקרות.
בריחה מהמטבע מאופיינת בדרך כלל עקב הוצאות על מלחמה.
מלחמות העולם, בין השנים 1914-1945 הביאו לאיבודו של הסטרלינג כהרזרבה העולמית.
מלחמות העולם היו יקרות מאוד לבריטניה, שנאלצו לקחת כמויות עצומות של חוב, ולהוריד את ערך המטבע שלהם על מנת לנהל כלכלית את המלחמה, ואת כמות הקולוניות העצומה שהם ניהלו.
בסיום מלחמת העולה השניה ב-1945, הדולר הוכרז כ-הרזרבה העולמית כש-75% מהזהב בעולם מאוחסן בארצות הברית, והדולר עצמו מגובה בזהב.
בהסכמי ברטון וודס, הוחלט שהדולר יהיה מגובה בזהב ושאר מטבעות המדינות בעולם, יהיו מגובים בדולר. עוד על כך בהמשך.
מהדולר האמריקאי המגובה בזהב למערכת כסף מסוג 3
1850-1913 הכסף האמריקאי היה מסוג 2, תקופה המכונת "סטנדרט הזהב", תקופת שגשוג מפורסמת הנקראת "המהפכה התעשייתית השניה".
הפניקה בשווקים של 1907 הובילה להקמת הבנק המרכזי האמריקאי ב-1913, המנפיק הבלעדי של הדולר והשולט בריבית.
מאז הקמת הבנק המרכזי היו כבר כמה תקופות הורדת ערך המטבע והדפסה, על מנת לשלם על חוב מצטבר שהובילו לקריסות כלכליות.
תקופות בהן הבנק המרכזי האמריקאי הוריד מאוד את ערכו של הדולר על ידי הדפסות, כדי לייצר נזילות שתקל על החוב המצטבר:
הפניקה בשווקים של 1907 הובילה להקמת הבנק המרכזי האמריקאי ב-1913, המנפיק הבלעדי של הדולר והשולט בריבית.
מאז הקמת הבנק המרכזי היו כבר כמה תקופות הורדת ערך המטבע והדפסה, על מנת לשלם על חוב מצטבר שהובילו לקריסות כלכליות.
תקופות בהן הבנק המרכזי האמריקאי הוריד מאוד את ערכו של הדולר על ידי הדפסות, כדי לייצר נזילות שתקל על החוב המצטבר:
- 1930 - בעקבות מלחמת העולם הראשונה והבועה של שנות ה20.
- 1968-1971 - בעקבות מלחמת ויאטנם, וחוסר עלייה רבה בפרודוקטיביות, הובילו לכך שב-1971 ארה"ב עברה ממערכת כסף מסוג 2 למערכת כסף מסוג 3.
- 2000 - בועת משבר האינטרנט.
- 2008 - בועת משבר הנדל״ן.
- 2020 - בועת משבר הקורונה.
יחד עם כל משבר, או מחזור חוב קצר משנת 1971, ניתן לראות איך כמות החוב גדלה ממחזור למחזור, כפי שניתן לראות בגרף הבא המתאר את החוב הלאומי של ממשלת ארצות הברית אל מול התוצר ב- 100 שנים האחרונות:
הורדות ערך אלו עדיין לא עלו לארצות הברית בסטטוס הרזרבה העולמית, אך הם בהחלט הובילו את הממשל האמריקאי להתמודד עם כמות חוב גדולה מאוד, כאשר אין פתרון קונבנציונלי באופק, חוץ מאשר מחיקת החוב על ידי הדפסת כסף ושחיקת המטבע, בדומה לאירועים קודמים מההיסטוריה.
ראינו את שלושת השלבים: העליה, השיא והירידה. בספריו של ריי דליו "שינויים בסדר העולמי", ו"משברי חוב הגדולים", אנו מוצאים מידע הכרחי שמרמז שכדאי לנו להקדיש תשומת לב מיוחדת במצבנו הנוכחי.
נראה שאנו עשויים להיות בשלב הירידה, המאופיין בעליה של האינפלציה והחמרת יוקר המחיה, כמו שאנחנו כבר חווים היום. מכאן השאלה המעניינת: האם אנו בשלב הדי-דולריזציה?
העתיד
היום יש הרבה מאוד חוב במונחים היסטוריים ביחס לתוצר. לא רק חוב ממשלתי, אלא חוב מכל סוג שהוא, בין אם זה אנשים פרטיים, מוסדות פיננסיים ולא פיננסיים, עסקים, עיריות ועוד.
בתקופות אלו, אנחנו למדים מההיסטוריה איך כסף יכול לאבד מערכו מאוד מהר ואיך התהליך גם יכול להתנגן בצורה מאוד איטית. העניין הוא שאנחנו לא יודעים בדיוק מה יקרה ומתי, אך אנחנו יכולים להגן על עצמנו על ידי למידת התהליך וכוננות מתאימה.
גם אנחנו בישראל לא חסינים להידרדרות הדולר. כפי שציינתי, הבנק המרכזי שלנו מחזיק בדולר כרזרבה לשקל. יחד עם זאת הממשלה שלנו נמצאת ביחסים פוליטיים עם העולם ועם ארצות הברית, ואנחנו לא יכולים לצפות ממערכת פוליטית שכזו להשתנות, ואנחנו גם לא רוצים זאת.
הפתרון צריך להגיע ברמה האישית, מאנשים פרטיים, עסקים ומוסדות.
טיפים להשקעה של ריי דאליו מדגישים את החשיבות של גיוון באמצעות בניית תיק השקעות של נכסים לא מתואמים.
דאליו ממליץ שהנכסים יפרשו בין מחלקות נכסים שונות, אזורים גיאוגרפיים וסקטורים שונים, כדי להקטין סיכונים ולשפר את הפוטנציאל לתשואות גבוהות יותר.
החשיבות הגדולה ביותר היא תשומת הלב לערכו המשתנה של הכסף. חשוב לשים לב, לא רק לערכו העולה של הנכסים שלנו, הנדל"ן, המניות וכל השקעה אחרת, אלא גם לערכו של הכסף.
החישוב הטוב ביותר יהיה, לבדוק סופית כמה שירותים ומוצרים היה באפשרותכם לקנות בתחילת תקופת ההשקעה שאתם בודקים לסוף התקופה, כך תוכלו באמת לראות האם כח הקניה שלכם גדל או קטן.
איזה פעולות פרקטיות אני מיישם
אם אכן אנו בתקופה זו, יש צורך מתעורר להשקיע בנכסים קשיחים כמו זהב. יחד עם הביקוש העולה לנכסים קשיחים, בדרך כלל מתרחש שינוי בסדר העולמי ומשהו חדש מתעורר.
בחיבור הבא, "היסטוריית הכסף וביטקוין", נסביר לפרטים את היסטוריית הכסף וההפתפחות שלה. כך נוכל לקבל תשתית הבנה טובה לגבי המצאת הביטקוין, והחשיבות שלו להתמודדות עם הבעיות שריי דאליו מציג.
בחיבור "השקעה בין מחזורים" נשווה את ההשקעה בנכסים כמו מניות, סחורות, זהב ונדל"ן, כפי דגאליו ממליץ, אל מול תאוריות על ההקשעה בביטקוין.
הבנת ההיגיון בהשקעה בנכסים אלה יעזרו למשקיעים, חוסכים וקובעי מדיניות להתמודד עם תקופה זו.
בנוסף, מומלץ לצפות בסרטון בו ריי דליו מסביר על הסדר העולמי המשתנה:
בתקופות אלו, אנחנו למדים מההיסטוריה איך כסף יכול לאבד מערכו מאוד מהר ואיך התהליך גם יכול להתנגן בצורה מאוד איטית. העניין הוא שאנחנו לא יודעים בדיוק מה יקרה ומתי, אך אנחנו יכולים להגן על עצמנו על ידי למידת התהליך וכוננות מתאימה.
גם אנחנו בישראל לא חסינים להידרדרות הדולר. כפי שציינתי, הבנק המרכזי שלנו מחזיק בדולר כרזרבה לשקל. יחד עם זאת הממשלה שלנו נמצאת ביחסים פוליטיים עם העולם ועם ארצות הברית, ואנחנו לא יכולים לצפות ממערכת פוליטית שכזו להשתנות, ואנחנו גם לא רוצים זאת.
הפתרון צריך להגיע ברמה האישית, מאנשים פרטיים, עסקים ומוסדות.
טיפים להשקעה של ריי דאליו מדגישים את החשיבות של גיוון באמצעות בניית תיק השקעות של נכסים לא מתואמים.
דאליו ממליץ שהנכסים יפרשו בין מחלקות נכסים שונות, אזורים גיאוגרפיים וסקטורים שונים, כדי להקטין סיכונים ולשפר את הפוטנציאל לתשואות גבוהות יותר.
החשיבות הגדולה ביותר היא תשומת הלב לערכו המשתנה של הכסף. חשוב לשים לב, לא רק לערכו העולה של הנכסים שלנו, הנדל"ן, המניות וכל השקעה אחרת, אלא גם לערכו של הכסף.
החישוב הטוב ביותר יהיה, לבדוק סופית כמה שירותים ומוצרים היה באפשרותכם לקנות בתחילת תקופת ההשקעה שאתם בודקים לסוף התקופה, כך תוכלו באמת לראות האם כח הקניה שלכם גדל או קטן.
איזה פעולות פרקטיות אני מיישם
אם אכן אנו בתקופה זו, יש צורך מתעורר להשקיע בנכסים קשיחים כמו זהב. יחד עם הביקוש העולה לנכסים קשיחים, בדרך כלל מתרחש שינוי בסדר העולמי ומשהו חדש מתעורר.
בחיבור הבא, "היסטוריית הכסף וביטקוין", נסביר לפרטים את היסטוריית הכסף וההפתפחות שלה. כך נוכל לקבל תשתית הבנה טובה לגבי המצאת הביטקוין, והחשיבות שלו להתמודדות עם הבעיות שריי דאליו מציג.
בחיבור "השקעה בין מחזורים" נשווה את ההשקעה בנכסים כמו מניות, סחורות, זהב ונדל"ן, כפי דגאליו ממליץ, אל מול תאוריות על ההקשעה בביטקוין.
הבנת ההיגיון בהשקעה בנכסים אלה יעזרו למשקיעים, חוסכים וקובעי מדיניות להתמודד עם תקופה זו.
בנוסף, מומלץ לצפות בסרטון בו ריי דליו מסביר על הסדר העולמי המשתנה:
